מצוקת כוח אדם בתחום ההייטק- למה זה קורה?

ענף ההייטק תמיד סובל ממצוקת כח אדם. בעיקר יש דרישה לעובדים מיומנים. שנת 2017  הייתה שנה של שיא ואקזיטים בהיקף של 24 מיליארד דולר, גם שנת 2018 הגיעה להישגים דומים, אבל זה אומר רק דבר אחד. יש צורך דחוף בכוח אדם טכנולוגי כדי להמשיך ולהמריא. 

המחסור בכוח אדם ידוע ומוכר. כבר בשנת 2012  דיברו על כך ברשות המועצה הלאומית לכלכלה. הם סימנו את המחסור בכוח אדם בתפקידי מחקר ופיתוח בתחומי המחשוב. המחסור הזה עלול להוות חסם צמיחה משמעותי בשנים הקרובות. כך מתריעים. 

בעצם בשטח מדובר על מרכזי מחקר ופיתוח הקיימים בארץ גם מטעמן של חברות בינלאומיות. המחסור בכוח אדם עלול להשפיע בצורה ממושכת וארוכת טווח על גורל החברות הללו. המחסור הקיים יחד עם ההיצע הנמוך, מובילים להעלאה במשכורות במיוחד במקצועות מבוקשים. מצד שני יש חסמים שמונעים לעובדים נוספים להיכנס לתעשיית ההייטק. יש גם קיטוב גדול במשכורות של עובדים בענף זה, מה שמגדיל את הפער הקיים ממילא. 

 

מצוקת כוח אדם בתחום ההייטק

 

חברות הייטק- מובילות חברתית

ממחקרים עולה כי יש למקצועות ההייטק מובילות חברתית גבוהה לאינטגרציה, כי אם אדם מאוכלוסייה נחלשת משתלב בענף, יש לו סיכוי גבוה לצמצם את הפער הסוציואקונומי שלו. בענף מדברים על איום אסטרטגי על המשק הישראלי. כבר בשנת 2017 יצאה ממשלת ישראל עם תוכנית לאומית להגדלת כוח האדם בתחום ההייטק. בתוכנית הזו מעורבים המועצה הלאומית לכלכלה, משרד העבודה והרווחה, רשות החדשנות ועוד גופים. כולם יחד עושים מאמצים גדולים, כדי להגדיל את מספר הסטודנטים לתואר ראשון הלומדים את מקצועות ההייטק. הרשות לחדשנות פועלת בתחום של הכשרה והסבה של כוח אדם, איתור כוח אדם מחו"ל ועידוד חדשנות טכנולוגית. ואכן יש תוצאות, מדווח כי מספר הסטודנטים למקצועות המבוקשים בהייטק גדל, אבל את התוצאה בשטח נראה רק בעוד כמה שנים, כאשר הסטודנטים הללו יסיימו את הלימודים. פער הזמנים הזה הוא עוד מחסום שחברות ההייטק חייבות להתמודד אתו. 

 

 חברות השמה לתחום ההייטק- למה חייבים?

מומחה מטעמה של חברת השמה להייטק טוען, כי היום חברות ההייטק מבינות שאין רק פרופיל אחד למועמד למשרה מסוימת. מקורות הגיוס משתנים וכך גם פירמידת המקצועות. כיום יש גמישות בכל הנוגע לדרישות הסף. יש מודלים חדשים של סינון מועמדים כמו מבחני השמה, והמועמדים נדרשים לעבוד מול מחשב. התוצאות העולות הן המדד היחידי לפיו נקבעת ההתאמה של המועמד למשרה.

המטרה של חברות ההשמה היום, מסביר מומחה מטעם חברת השמה להייטק מובילה, היא לא רק ליצור כוח אדם מיומן, אלא לשמור את היתרון התחרותי שיש למדינת ישראל. מהנדס התוכנה הישראלי הוא מהמבוקשים בעולם ויש לו תכונות ידועות כמו: עומק ידע, מולטי דיסציפלניריות ויזמות. כל אלה באים לידי ביטוי ביתרונות מיוחדות במינן.  גופים שונים כמו ממשלה, תעשייה, אקדמיה וגופים פרטיים לוקחים את "השילוש הקדוש" הזה ומטפחים אותו. יש היום בתוכניות הלימודים במוסדות אקדמאיים שונים למקצועות ההייטק, הרבה תוכניות חדשות ומגוונות והיצע רחב של קורסים. 

 

מי הולך להייטק?

בישראל מי שהולך להייטק תוך "דילוג" על האקדמיה, הם בוגרי יחידות מודיעין ויחידות טכנולוגיות. הם נחטפים מהר מאוד בתעשייה, הם ואחרים הרוכשים את ההשכלה ההייטקית שלהם באופן עצמאי. אוטודידקטים, או בוגרי הכשרות חוץ אקדמאיות. הרעיון מאחורי הלימודים הללו, הן התמקדות במקצוע מאוד מסוים בתחום ההייטק ופיתוח של מיומנויות חיוניות רק לאותו מקצוע. בלימודים אקדמאיים רחבים, עוברים הסטודנטים הכשרה יותר עמוקה ורחבה של כלל מקצועות התוכנה. ספק אם הם אכן משתמשים בכל הידע הזה בסופו של דבר במשרה שהם משיגים.